תשתיות, ענן ו-DevOps · מעורב
ניטור ותצפיתיות: לדעת שמשהו נשבר לפני הלקוח
בשורה אחת: שלושה סוגי אותות — מדדים, לוגים ומעקבים — ושאלה אחת שהם צריכים לענות עליה: מה קורה עכשיו ולמה.
מה למדוד
התחילו בארבעה: קצב בקשות, שיעור שגיאות, זמן תגובה בערכי קיצון, ורוויה של משאבים. הוסיפו מדד עסקי אחד — הזמנות לשעה, הרשמות, שליחות — שיזהה תקלות שהתשתית לא רואה.
זמן תגובה ממוצע מטעה. הסתכלו על האחוזון ה-95 וה-99; שם נמצאים המשתמשים שכועסים.
לוגים שימושיים
מובנים, עם מזהה בקשה שמלווה קריאה לאורך כל המערכת, וללא מידע אישי מיותר. לוג של טקסט חופשי הוא ארכיון, לא כלי חקירה.
התראות שלא שוחקות
התריעו על תסמינים שהמשתמש מרגיש, לא על כל חריגה טכנית. כל התראה צריכה לכלול מה קרה, מה ההשפעה, ומה הצעד הראשון. התראה שאין לה פעולה — מחקו אותה. עייפות התראות היא הגורם מספר אחת לפספוס תקלה אמיתית.
לעומק
הוסיפו מעקב מבוזר שמראה את מסלול הבקשה בין הרכיבים עם זמנים. במערכות מפוצלות זו הדרך היחידה לענות על "למה זה לקח שלוש שניות" בלי לנחש, והיא מקצרת חקירות משעות לדקות.