אסטרטגיות פריסה: כחול־ירוק, קנרי והדרגתי

שלוש שיטות

כחול־ירוק. שתי סביבות זהות; מעבירים תעבורה מאחת לשנייה, וחוזרים בהעברה הפוכה. פשוט, ודורש כפל משאבים לזמן קצר.

קנרי. אחוז קטן מהתעבורה לגרסה החדשה, הרחבה לפי מדדים. הכי בטוח, ודורש ניטור טוב.

מתגלגל. החלפת מופעים בהדרגה. ברירת מחדל נפוצה, אך תקופת הביניים מריצה שתי גרסאות יחד — מה שמחייב תאימות.

תנאים מקדימים

בדיקת בריאות אמיתית שבודקת תלויות ולא רק שהתהליך חי; תאימות סכמה לאחור; ופריסה שמנותקת מהפעלה — משחררים קוד כבוי, ומדליקים במתג.

להגדיר מראש מה מפיל

ספי שגיאות, זמן תגובה ושיעור הצלחה שמפעילים חזרה אוטומטית. החלטה בזמן תקרית תמיד גרועה יותר מהחלטה שנכתבה בבוקר רגוע.