שמות, מבנה וקוד שאפשר לחזור אליו
שמות
שם אומר מה הדבר עושה בשפת התחום, לא איך הוא ממומש. שם שדורש הערה כדי להיות מובן הוא שם גרוע.
היו עקביים: אותו מונח לאותו מושג בכל המערכת, כולל בבסיס הנתונים ובממשק. שני שמות לאותו דבר הם מקור קבוע לבאגים.
מבנה
ארגנו לפי תחום עסקי ולא לפי סוג קובץ. תיקייה של "הזמנות" שמכילה את כל מה שקשור להזמנות קלה לניווט מתיקיות נפרדות לכל שכבה.
שמרו על גבולות: מודול פונה לאחר דרך ממשק מוגדר, לא דרך פנימיות. גבולות שנשמרים בתוך מערכת אחת הם מה שמאפשר לפצל אותה בעתיד אם יידרש.
פשטות
העדיפו קוד משעמם. הפשטה שנוצרה לפני שהיו שלושה מקרים אמיתיים כמעט תמיד שגויה, וקשה יותר להסיר אותה מאשר להוסיף אותה.
לעומק
כשקוד קשה לבדיקה, זה כמעט תמיד סימן לתלות שמעורבבת בלוגיקה. במקום להוסיף חיקויים, הזריקו את התלות פנימה — הבדיקה מתפשטת והמבנה משתפר יחד, וזו אחת האינדיקציות הכי אמינות לעיצוב שדורש תיקון.