אבטחת מידע · מעורב

פרטיות בתכנון: לאסוף פחות

בשורה אחת: הדרך הזולה ביותר להגן על מידע היא לא לאסוף אותו — וכל שדה שנאסף צריך מטרה, בעלים ותאריך מחיקה.

מזעור

עברו על טפסים, לוגים וכלי ניתוח ושאלו לכל שדה מה נעשה איתו. שדות שנאספו "לכל מקרה" הם התחייבות בלי תמורה.

היכן שאפשר, שמרו נתון מצטבר במקום פרטני, או ערך מוסתר במקום מזהה מלא.

מחזור חיים

לכל סוג נתון: מטרה, בסיס חוקי אם רלוונטי, זמן שמירה, ואופן מחיקה — כולל בגיבויים ובמערכות משניות. מחיקה שמתבצעת רק בבסיס הנתונים הראשי אינה מחיקה.

זכויות אנשים

בקשות עיון, תיקון ומחיקה מגיעות. אם כל אחת דורשת שבוע של עבודה ידנית, בנו את המסלול פעם אחת. וכשמעבירים מידע לספקים — דעו למי, למה, ולפי איזה הסכם.

לעומק

הפרידו מזהים ישירים מנתוני התנהגות, ושמרו את המפתח המקשר במקום מוגן ומבוקר. כך דליפה של מאגר אחד אינה חושפת אנשים, וכך אפשר לתת גישה לניתוח בלי לתת גישה לזהויות. במקרים עם דרישות רגולטוריות ספציפיות, כדאי לקבל ייעוץ מקצועי מתאים.