עיצוב מודל נתונים שמחזיק שנים

להתחיל מהישויות

מהם הדברים בעולם — לקוח, הזמנה, פריט, תשלום — ומה הקשר ביניהם. שמות שמתאימים לשפה שבה הצוות העסקי מדבר חוסכים אינספור אי־הבנות.

אל תשטחו יחסים מרובים לשדות טקסט. "תגיות מופרדות בפסיק" הוא חוב שנפרע בכאב בפעם הראשונה שצריך לסנן לפיהן.

להבדיל בין עובדה למצב

מצב נוכחי משתנה. עובדה — קרתה. הזמנה יש לה מצב; תשלום הוא אירוע שקרה. מערכות שמאבדות את ההיסטוריה אינן יכולות לענות על שאלות בסיסיות כמו "מה היה המחיר באותו יום".

לכן: שמרו רשומות אירוע לצד רשומות המצב, במיוחד בכל מה שנוגע לכסף ולהרשאות.

שדות שתמיד שווים

זמן יצירה ועדכון, מי ביצע, גרסה או חותמת לזיהוי התנגשויות, ומחיקה רכה במקום מחיקה קשה במקומות שבהם שחזור עשוי להידרש.